איך עושה ישראלי

איך עושה ישראלי?

דרכים בטוחות לזיהוי ישראלי. פרוייקט מיוחד לגיליון יום העצמאות 2005 בשיתוף דורית חכים, רוני אבולעפיה ואריק ברנשטיין

מגרד כרטיסים

בישראל מנסים האזרחים את מזלם במילוי טופסי פיס וגירוד כרטיסי זכייה בביתני פיברגלס הפזורים ברחבי הערים,

ביתני הפיס צבועים בצבעים כתום וכחול, כדי שנבוא יום פקודה יוכלו לשמש במוקדי הפגנה נייחים נגד תוכנית ההתנתקות

בתוך כל ביתן כזה שוהה דרך קבע ישראלי אחד שעוסק בשיווק כרטיסי הפיס, בבדיקת כרטיסים שכבר נמכרו ובאספקת מטבעות גירוד למי שחפצו לנסות את מזלם בחישגד.

בראשית שנות השמונים הביא זכיין פיס כוה את בנו הקטן לעבודה, הם הצליחו להיכנס לביתן, אך לא לצאת ממנו.

כעבור יומיים הם חולצו באמצעות מכונה לניסור פיברגלס.

בשום מקום בעולם לא ממלאים לוטו בשיטה כזו, אבל בשום בעולם אין פיגועים אז שיקפצו כולם.

 

ממשש לחם

בישראל בודקים האזרחים כיכר לחם טרם רכישתו באמצעות מישוש ידני, לחיצה ואף נעיצה.

מקור המנהג בטראומה הלאומית מהתקופה בה ניזון העם במדבר ממן, ומשה שכנע אותם שמדובר כלחם.

אומרים גם שבן גוריון נתן לתימנים במעברות תפוזים ואמר להם שזה הלחם בישראל.

הם לא האמינו ואפו קובנה.

בשום מקום בעולם לא נוגעים בלחם בידיים אבל בשום מקום בעולם גם לא בודקים אנשים בכניסה לקניון. אז שיקפצו כולם.

מנגב חומוס

‏בישראל נוהגים האזרחים לאכול חומוס טחינה ומיני מטבלים אחרים באמצעות ניגוב בפיסת פיתה.

‏מקור המנהג במודעות הישראלית לתזונה נכונה לפי העין להפריד פחמימות משומנים.

‏בראשית שנות ה-90 נתפס בתל אביב איש הייטק כשהוא אוכל חומוס במזלג שידוע האחרת מחזיקה בפיתה. הוא עונה למוות וכספו נבזז.

‏למרות זאת מוגש בישראל חומוס עם סכין ומזלג מהפחד שפתאום יכנסו תיירים.

‏בשום מקום בעולם לא אוכלים ככה חומוס. בשום מקום בעולם כמעט לא אוכלים חומוס בכלל ,אבל בשום מקום בעולם גם לא גונבים כל כך הרבה מכוניות אז שיקפצו כולם.

 

לוגם בוץ

‏בישראל נוהגים האזרחים לשתות נוזל חור פושר שבתחתיתו קרקעית.

‏הם קוראים לו קפה בוץ ומשכנעים את עצמם שזה נורא מגניב

‏מקור המנהג בקמצנות היהודית שהולידה את הצורך במשקה אירוח שתופס רק חצי כוס.

‏לצד תרבות שתייה הקפה בוץ נולדה גם תרבות הקריאה בו וחיזוי העתידות על פיו.

רוב אוכלוסיית ישראל הינה יודעת קרוא. השאר קוראים בקפה.

‏בשום מקום בעולם לא שותים קפה כזה, אבל בשום מקום בעולם גם אין דבר כזה מע״מ אז שיקפצו כולם

 

מסמן תנועות

‏בישראל נוהגים האזרחים לצאת את ביתם ליעד מרוחק בלא שהם יודעים היכן הוא ממוקם.

‏ברמזור הם ישאלו את זה שליד איך מגיעים לז׳בוטינסקי. אם החלון שלו יהיה סגור הם יעשו לו בידיים או בשפתיים תפתח רגע

‏ ברוב המקרים הנשאל ישיב: ז׳בוטינסקי של איזה עיר?

‏בחלק מהמקרים ייתם התהליך בשאלה: מוכר?

‏בשום מקום בעולם לא מסמנים כך לפתיחת חלונות אבל בשום מקום בעולם אין כל כך הרבה פקקים אז שיקפצו כולם.

חובט בכדור

‏בישראל נוהגים הצעירים לחלץ את עצמותיהם על שפת הים באמצעות משחק במחבטים ההודפים כדור גומי זעיר.

‏המשחק נקרא מטקות ומקורו במשחק האירופי הזניח טניס

‏במקום הרשת הפרוסה במרכז המגרש משחקי הטניס במשחק המטקות שרועה במרכז הזירה בחורה הקוראת עיתון ומקללת את השחקנים.

‏כשהכדור פוגע במי מהמשתתפים על החוף הוא תופס אותו וזורק אותו בזעם הימה.

‏הגלים מחזירים אותו.

‏בשום מקום בעולם אין משחק כזה אבל בכל מקום בעולם יש גם אביב וסתיו ולא רק קיץ בחורף אז שיקפצו כולם

מוחא כפיים

‏בישראל נוהגים האזרחים להביע את דעתם לקברניט המטוס בתום הטיסה באמצעות מחיות כפיים קצות קצובות

‏האקט מתבצע ברגע המפגש של גלגלי המטוס עם אדמת המולדת

‏מקור המנהג בצורך להודות לטייס על השנים הרבות שעשה בשירות חיל האוויר הטוב בעולם קודם שהפך לטייס אזרחי בעל

‏אומרים שגם הטייסים הישראלים מוכרים כפיים לעצמם בפי אבל איש אינו יכול לאשר או להכחיש

‏בשום מקום בעולם לא מוחאים כפיים לטייסים אבל שום חיל אוויר בעולם לא חשיל התחיל האוויר המצרי בחמש דקות ב-1967 אז שיקפצו כולם.

 

לווה חלב

‏בישראל המצרכים הדרושים להכנת כוס קפה הם כוס

‏את הקפה לווים מהשכנים למעלה.

‏את החלב מהשכנים למטה.

‏השכנים מהצד בחוץ לארץ אז לוקחים את המפתח שהם השאירו למשמרת, פותחים את הדירה שלהם ולוקחים סוכר.

‏בשום מקום בעולם לא לווים מהשכנים כל כך הרבה דברים אבל בשום מקום בעולם גם אין גדר הפרדה אז שיקפצו כולם.

שר בציבור

‏בישראל נוהגים חובבי המוזיקה להתקבץ קבוצות קבוצות ולשיר יחדיו מילים המוקרנות על מסך ענק.

‏מילות השירים מגונות למשל: ״את ראשו של הגלבוע מישהו צבע אדום/ תננננייי תנננננניי כי האיר היום/ בת שישים תנננייינננייייי נעלה/ יום גדול ממתין בפתח זה היום שלה״.

‏מקור המנהג בשירת הבקשות של יהודי ספרד והבלקן.

‏ככל שיותר רע כך פורחת עשירה בציבור, שנאמר לא נפסיק לשיר לא נפסיק לשיר לא נפסיק לשיר לא נפסיק לשיר.

‏בשום מקום בעולם לא שרים כך בציבור אבל בשום מקום בעולם אין שירי לוחמים אז שיקפצו כולם

מפצח גרעינים

‏בישראל נוהגים לאכול זרעי חמנית מפוצחים ולירוק את הקליפות לכל רוח.

‏במיוחד נפוץ המנהג במגרשי ספורט מול הטלוויזיה בעת שהיא משדרת משחקי ספורט.

‏מקור המנהג ביוסף טרומפלדור הגיבור שידו האחת החזיקה כל העת בנשק ונולד הצורך לספק לו מאכל שנאכל בעזרת הפה בלבד.

‏יש שמפצחים גרעיני אבטיח אולם מדובר במיעוט תרבותי

בשום מקום בעולם לא מפצחים גרעינים בצורה כזו אבל שום מקום בעולם לא חטף 39 סקדים במלחמת המפרץ אז שיקפצו כולם

מציץ בעיתון

‏בישראל נוהגים האזרחים לצאת בבוקר את הבית, ליטול את העיתון של השכן המוטל לפני הדלת או בתיבת הדואר לעלעל בו ולהחזירו כאילו כלום.

‏מקור המנהג בימי ראשית המדינה אז חולק גיליון "דבר" אחד לכל בית דירות, זאת כדי להגביר את תחושת הפמיליריות והערבות ההדדית.

התופעה נפוצה בכל העיתונים חוץ מ"הארץ" מאחר שקשה לקפל אותו במהירות ולהחזיר לתוך השקית במקרה שהשכן יוצא פתאום. יותר מעניין לגנוב מעריב

‏בשום מקום בעולם לא גונבים שכנים את העיתון של שכנים אבל בשום מקום בעולם גם אין גיוס חובה בגיל 18 אז שיקפצו כולם

נדחף למצלמה

‏בישראל נוהגים האזרחים להדק את יחסים עם בנות זוגם באמצעות נפנוף לשלום מאחורי גבו של כתב המדווח בטלוויזיה

‏מקור המנהג בשנים הרבות בהן הועברו הוראות הפעלה לשוכני המוסד באמצעות מסרים מוצפנים בתקשורת

‏"סיגי את רואה אותי? אני בטלוויזיה" היה משפט הקוד שסימן את היציאה למלחמת לבנון, מהמוצדקות במלחמות ישראל

‏בשום מקום בעולם לא נדחפים עם אנשים מאחורי גבו של כתב מדווח אבל בשום מקום בעולם אין כל כך הרבה שידורים חיים אזורי אסון אז שיקפצו כולם.

 

 

 

 

 

רוצה לשתף את הפוסט הזה?
קובי אריאלי

סטנדאפיסט, מרצה, שחקן ואיש תרבות. נולד בירושלים ובוגר החינוך החרדי. כותב מדור שבועי קבוע ב"ישראל היום", מגיש בגלי צה"ל ויוצר ומגיש תכניות תרבות, פנאי וסגנון חיים בערוץ 24.

עוד כתבות