בטח שמתם לב, או שאולי זה רק אצלי, שאפליקציית ווייז שודרגה לאחרונה ועתה ניתן לצפות במסלולים כבר בעיצומו של תהליך איתור הכתובת, מה שמבלי דעת משנה עניין מהותי בתהליך הפעלת הווייז: הוא מוסיף עוד כפתור בדרך אל הניווט המיוחל.
בימים כתיקונם הייתי מבצע חישוב הגיוני פשוט ומגיע חיש למסקנה שמדובר בייעול ושיפור השירות. הן הנהג צריך לבחור את המסלול ומה הגיוני יותר מלבחור אותו מראש?העניין הוא שהשבוע הזה אינו ימים כתיקונם. הוא רחוק מז מאוד.
אני במלחמה. האויב אינו מעודכן אודותיה, אבל אני במלחמת קיום אמיתית שנחשפת כאן לראשונה רק כדי לקבל מכם הקוראים חיזוקים שבשתיקה. בימים אלה, אם לא שמתם לב, התחלפה לה השנה לספירת הנוצרי ואנו מצויים כבר בעיצום ינואר עשרים ושלוש. והנה, בעסק הקטן שלי חל שינוי כלשהו שמחייב אותי לחדש את התקשרותי העסקית עם גופים עמם אני עובד. זוהי עניין פעוט המוכר לכל עצמאי ובכל זאת, כיון שזה קורה לי אחרי זמן רב ובצורה מרוכזת, נוצר מצב שבו אני ניצב מול איתני בירוקרטיה מפלצתיים שלולא נתקלתי בהם אישית לא הייתי מאמין שהם קיימים. הידעתם, למשל, שיש טופס רשמי בישראל, שאינו צוואה ואינו כתובה ואינו שינוי מוטבים בביטוח חיים, שבחתימה עליו יש לצרף חתימות "עדים לחתימה"? מדובר בנייר מיותר שהוא חלק מ"הסכם ההתקשרות" עם עירייה מסויימת (לא אזכיר שמות, אין דרכי בכך) לצורך ביצוע עבודה. הנייר לכשעצמו הוא הטירוף בהתגלמותו. מדובר על התחייבות שלא לבצע את העבודה ללא הזמנה חתומה בידי 3 גורמים, בהם ראש העיר בכבודו ובעצמו! בשלב זה צריך לשוב ולהזכיר שהעבודה עליה מדובר אינה שפעול וחידוש מערכת הביוב העירונית, בירוא היערות הסמוכים אליה או הקמת שכונה חדשה במבואותיה הדרומיים; ה"התקשרות" הדרמטית עם העירייה נועדה לצורך מאוד ספציפי של מפגש בן שעה בין האמן לקהל מאזיניו. הם י חו את דמעותיהם מן הצחוק, הוא יוציא חשבוני ויוציא את לחמו – נגמר. 3 חתימות? עדים לחתימה?
ברור שבמהירות שיא הדפסתי את הטופס ובשורות "עדים לחתימה" מילאתי בכתב פנינים מעוטר בתגים וסלסולים "חיים נ. ביאליק" ו"ד"ר שאול טשרניחובסקי". ברור מאליו שרגע לפני ששלחתי את המסמך נתקפתי פחד כפול, גם מזה שלא ישלמו לי בשל התחכמויותיי וגם מעצם זעמה האפשרי של מפלצת הביורו, זרקתי את המסמך והדפסתי חדש, עליו החתמתי בדחילו ת אשתי ובתי, כל אחת בעט בצבע אחר.
יומיים אחר כך נדרשתי להעביר לעירייה אהובה אחרת את התאונה המתקראת "אישור פרטי חשבון בנק" מדובר בפרוצדורה הנחוצה כל כך של החתמת הבנק על אישור לפיו הדיווח שמסר לכם אריאלי הנוכל בדבר העובדה שהוא בעליו של חשבון 510667 אכן נכונה. הוא הוא בעלי החשבון ואין שום יסוד לחששכם כאילו חשבון 510667 הוא בעצם של שרגא ואסנת טרכטינגוט ואריאלי סתם ממציא את האינפורמציה מליבו כדי שהכסף שמגיע לו יועבר לטרכטינגוט. לא. זה חשבון שלו.
רגע. זו רק ההתחלה. יש מקומות שלצורך האישור הזה מסתפקים בתצלום שיק או באישור שניתן להנפיק באתר. מסתבר שנוחות זה לחלשים. לא אצלנו. בעירייה הספציפית הזו צריך, שימו לב, להחתים את הבנק פיסית על טופס מיוחד ולהביא את המקור לעירייה! ינואר שנת אלפיים ועשרים ושלוש לספירת הנוצרי. להביא את המקור! כולל המילים המפורשות: אפשר לשלוח בדואר. בדואר.
עכשיו תקשיבו. זה לא הקיטור הרגיל של למה לא עוברים לדיגיטציה, למרות שגם זה קיטור חשוב ומדוייק. א חנו הרי בדור המר והקשה ביותר. הדור שלפנינו הדביק בולים ברוק על מעטפות ועמד בתורים כדי להחתים פנקסים בסניף הדואר – אבל הוא לא סבל, כי הוא לא ידע שיש אופציה אחרת; הדור שאחרינו כבר יחיה בדיגיטציה מלאה, אינשאללה ולא יכיר עולם אחר, ורק אנחנו האומללים, מנהלים חיים כפולים: דיגיטליים ומהירים כשדים במגזר הפרטי וטרחניים ומרובי חתימות וטפסים במגזר הציבורי; אבל כאמור לא על זה מדובר. לא על זה.
כי היסוד הנפשי שעומד ביסוד הדרישה לשלוש חתימות, לעדות לחתימה ולטופס מקור ימשיך לפעול גם כשכל המערכות תהיינה דיגיטליות ומהירות. אפשר להתעלל גם במערכות יעילות, האמינו לי. הרי הצורך הזה אינו דרישה של המערכת. הוא פשוט שריד מרושע של מצב עתיק ולו שני גורמים: תפיסת שירות עתיקה שלא מביאה בחשבון בכלל את אלמנט הנוחות וידידותיות השימוש וריבוי עורכי דין. שני אלה ביחד יוצרים תפלצות בירוקרטיה שאף אחד במערכת, שברובה מורכבת מאנשים טובים ויעילים, לא מעוניין בהן. הן פשוט נכפות עליהם. ועוד לא דיברנו על הצורך הלא-מידתי באימותי חתימה של עו"ד בעניינים זוטרים, אבל זה לפעם אחרת.
וכשבשבוע משוגע כזה, בדיוק כשאני שב מדאגה למסירת מסמך המקור האידיוטי לעירייה, אני מפעיל ווייז ונדרש לכפתור נוסף, אני נעשה רגיש ולרגע אומר מה מה מה מה. למה עוד כפתור. למה לא תושיבו צוות שיפחית כפתור. למה להתעלל למה, למה להתעלל. זה הכל. הנה פרקתי.
זה שמי, זו חתימתי ותוכן מאמרי אמת.
עדים לחתימה:
יקיר אלקריב, עורך
טל מרמלשטיין, עורכת
