בתחילת השבוע הבא תקבל הממשלה החלטה בנוגע לאישור עסקת השבויים עם החיזבאללה. שרי הממשלה יכריעו בהרמת יד את גורלם של השבויים ןהנעדרים.
חלק גדול מהשרים עדיין לא קבעו את עמדתם בנושא. כדאי להביט בתמונות שלהם ולנסות לנחש מה מתחולל במוח הגדול שלהם.
אתמול הם הצביעו בדיון על תקציב המדינה. כבר חודש שהם עסוקים בהעברות ומספרים ויתרות ביצוע וכספים שחוזרים לאוצר ועודפים מחוייבים ומקורבים ותוספות ודילים וויתורים. ואז, בתוך הקלחת הזאת, בין האיומים של מנהל המוסד לבין הפגישה הלילית עם סגן החשב וגזבר המועצה, צריך המיניסטר לתת דעתו על הקשה בשאלות המוסריות שהונחו על שולחן הממשלה אי פעם.
האם זה תקין? האם זה נורמלי?
בוא נעזוב רגע את התקציב. נגיד שזה מתקיים בעוד חצי שנה. דני נווה וגדעון עזרא אמורים להכריע בסוגיית השבויים? זה נראה לכם הגיוני? זאת עבודה של בועות פריימריס ונציגי מחוזות?
הטענה הזאת מכוונת לא רק כלפי הנבחרים, אלא גם כלפי הרבנים. זוהי סוגייה יהודית מובהקת, כמעט הלכתית נטו. מה, אין לכם מה לומר בעניין? לא שווה התייחסות של עשר דקות?
אז נכון. אף אחד מחברי הממשלה לא נמלך ברבנים וגם לא יימלך. אבל חוות דעת פסקנית בקול רם, לא היתה מזיקה לאיש. אבל הרבנים שלנו ענווים וביישנים. הם לא יתפרצו סתם מבלי שאיש שאל אותם. תשאלו נענה. איזה עדינים.
