דעות ישראל היום

ערכי השמפו

רוב התכנים שמצויים על בקבוק השמפו שלי נועדו לחנך אותי. למה בעצם?

אני עוד זוכר שפעם כדי לרכוש ערכי מוסר וחינוך הייתי צריך לשבת שעות מול המשגיח ולהאזין לשיחות ושיעורים. בהמשך זה התעדכן לקריאה ממושכת ואז נוצרו גם אפשרויות הצפייה. היום כל מה שאני צריך זה להיכנס למקלחת.

להלן מקבץ תכנים שמופיעים על בקבוק הסבון המצויין שאני משתמש בו:

כ-83% מהאריזה עשוי פלסטיק ממוחזר

איננו מבצעים ניסויים על בעלי חיים

אנו מחוייבים לחיזוק הדימוי העצמי של בני נוער

לפח הכתום (סמל מיחזור)

בערך מחצית מהתכנים האינפורמטיביים המופיעים על אריזת הסבון אינם נוגעים למוצר. הם תכנים חינוכיים שנועדו א. להוכיח שהחברה המוכרת לי את המוצר היא חברה צדיקה וטהורה, שמצווה לרכוש ממוצריה וב. המוצר הזה הוא לא רק סבון. הסבוניות שבו, שגם היא כמובן הטובה ביותר ביותר ואינה מכילה סולפטים ומלחים אלא רק רכיבי לחות מבוססי צמחים וקרמי לחות טבעיים – היא רק חלק אחד ממגוון ערכיו המגוונים! ולא בהכרח החלק העיקרי. כי מה זה סבון וניקיון לעומת ערכים כמו שיפור דימוי עצמי של בני נוער, מיחזור והומניות? בקיצור, לא מיכל סבון אתה מחזיק בידך, אדוני העירום, אלא עגלה מלאה בדינים וערכים. טוב שהעולם הפרוגרסיבי הוא חילוני במהותו, אחרת היה אסור בכלל להשתמש במיכל כזה במקלחת כי הוא מכיל טקסטים קדושים.

מה היינו אומרים אם על אריזת גלידה היה כתוב "אהבת ישראל תביא את הגאולה"? "צדקה תציל ממוות"? "ואהבת את הגר"? "חיים ממה שיש"? "סליחה, יש תור"? "דאודורנט זו לא המלצה"? זה היה לא רק מוזר. סביר להניח שהיינו מניחים מידינו את המוצר, כי למי יש כוח להתחנך. למרות שעל רוב השורות האלה יהיו מי שיחתמו בחדווה, אבל רבאק. באנו לאכול גלידה. מה עכשיו כלכלה וחברה לעזאזל. אז למה על בקבוק הסבון זה נסלח (הנני להודיע שאמשיך לקנות את הסבון הזה כי הוא טוב)?

כי מדובר בענקית ייצור ושיווק. החברה הזו הגיעה למעמד איתן בשוק העולמי ורק אז החלה עם השטויות החינוכיות הללו, כך שבשלב הזה זה רק מחזק את דימויה החזק והצדיק ולא מחליש אותו. אני רוצה להאמין שחברה חדשה שמייצרת מוצר ומעמידה את נקודות המכר העיקריות שלה על ערכים חינוכיים לא תצליח לחדור בקלות לשוק ללא הוכחת איכות. כשזו שחקנית ותיקה וחזקה היא יכולה לנצל את מעמדה כדי להעמיס אל אריזתה הבלים כאלה שאני בטוח שיש כאלה שמתענגים על עצם קריאתם אבל אותי הם מצליחים להעליב וגם קצת להפחיד. העולם הזה הולך ונעשה דוסי מיום ליום, אני אומר לכם. טוב שאחרי ההסתבנות יש את זרם המים (האפורים) ששוטף הכל (ומנוצל כמובן למיחזור השקייתי ולבנייה ירוקה).

רוצה לשתף את הפוסט הזה?
קובי אריאלי

סטנדאפיסט, מרצה, שחקן ואיש תרבות. נולד בירושלים ובוגר החינוך החרדי. כותב מדור שבועי קבוע ב"ישראל היום", מגיש בגלי צה"ל ויוצר ומגיש תכניות תרבות, פנאי וסגנון חיים בערוץ 24.

עוד כתבות