בטח כבר נחשפתם לפרשת תביעות הפיצויים של קריגל משיר הכטב״ם ולדיון הציבורי סביב העניין. נניח רגע לסיפור הספציפי הזה וגם נניח רגע לילד ניר, שאני חש שעושים לו עוול כשכורכים אותו בסיפור ששייך בכלל להוריו ופרקליטיו. הסיפור הזה הוא הזדמנות לדיון כולל בנושא שהוא לטעמי אחת הפינות החשוכות ביותר במוסר החברתי שלנו: תביעות מופרזות, מתוך ניצול אפשרות, בתחומי הנזיקין בכלל והקניין הרוחני בפרט. נכון שאלו שתי סוגיות שונות שאולי אין לכרוך ביניהן ונכון שאפילו נמעני הביקורת שונים ובכל זאת, יש קו שמחבר בין שני העולמות האלה והופך אותם לאחד והוא: ניצול ההזדמנות החוקית. הנבלות ברשות התורה. זה ועוד משהו: עורכי הדין כמובן.
מכירים תביעת נזקים כלפי הרשות המקומית או הקבלן או חברת הביטוח? זו שמתחילה במעידה ושפשוף בברך ומסתיימת בתצהירים על אין-אונות והרטבות לילה טראומטיות ו-150,000 ש״ח? זאת גניבה. גניבה פשוטה בסיסית. נטילת כסף שלא מגיע. אלא מה? אלו דברים שקשה להוכיח אותם ועל כן רבות הפסיקות שמאפשרות את העוול הזה בראש חוצות, כי הנפגעים הם בדרך כלל ״החזקים״. חברות ביטוח ורשויות גדולות.
מכירים תביעות בנושא זכויות יוצרים? יש עולם שלם ופועם בתחום הזה. מן הצד האחד עומדים יוצרים, מלחינים, מעבדים, כותבים ובעיקר צלמים שמחזיקים בבעלות מתוקף יצירה או ירושה או רכישה ומהעבר השני המשתמשים ללא רשות או תשלום ביצירות האלה. זה יכול להיות גיוס של מנגינה פופולרית לצורך תשדיר או שימוש בצילום מגוגל באתר מסחרי. ההתנגשות הזו מסתיימת ברוב המקרים בפסיקה או בפשרה של סכומי עתק. כמה עתק? כזה שעולה באלפי אחוזים על השווי האובייקיטיבי של היצירה. שימוש בצילום שלו הוזמן מראש היה עולה 400 ש״ח יכול להסתיים בהשתת עונש של עשרות אלפי שקלים.
זוהי עשיית עושר ולא במשפט בטהרתה. האם צריך לקבוע שיפוי, פיצוי, קנס ותוספת הרתעה על שימוש כזה? בוודאי ובוודאי. אז למה שהסכום לא יהיה מידתי? למה שהוא לא יהיה מכפלה כלשהי של השווי האובייקטיבי ועוד תוספת ענישה הרתעתית? כי אפשר. כי זה מקום פרוץ שמעוגן בחקיקה מעוותת ובהיסטוריית פסיקה שערורייתית שנותנת כוח בידי מנצלי ההזדמנויות ובידי עורכי הדין המלווים אותם ונהנים מכל שנייה.
הנה אני כותב כמי שמפרסם יצירות כבר שלושים שנה: אין דבר מרגיז ומתסכל ומעצבן כמו למצוא מישהו חצוף או רשלן העושה שימוש ביצירה שלך. זה בהחלט חמור מאוד, ובעידן הזה של זמינות היצירות ברשת בוודאי ובוודאי שצריך לקבוע מסמרות בעניין ולהתייחס לכך במלוא החומרה. זה בהחלט צריך להיות סכום שיביע לא רק את השבת הגזילה אלא גם ירתיע אחרים ויקבע נורמות באזור פרוץ; זה לא יכול להיות אכזרי ומשוגע. קנס של עשרות אלפי שקלים על שימוש בתמונה שהורדה מהאינטרנט הוא אכזרי ומשוגע ומנרמל נורמות של ניצול הזדמנות ושל בריונות. גם הוא וגם תביעת נזיקין שקרית הם גזל גמור גם אם ממוסד ומחוקק.
