השיר האהוב של מרדכי בין דוד

בחרתי בעוד יישבו זקנים וזקנות בלחן המופלא של יוסי גרין.
די קל לשמח במוסיקה והאמת שדי קל גם לרגש במוסיקה. להכניס לתוך עולם דמיוני ולגרום למאזין לחיות אותו ובתוכו – זה כבר דורש יכולת מיוחדת. מילות הקודש הגאוליות של הנביא זכריה זכו ליפול לידיים של שני ענקים. גם יוסי גרין כשכתב את המנגינה עצם את העיניים וראה את עצמו מהלך ברחובות ירושלים הנגאלת וגם מ.ב.ד. שר את השיר הזה כאילו הוא מהלך ברחוב ירושלמי פורח, בשדרת ממילא או בקארדו החדש של גאולה, עם הזקן המתנפנף ועם הפאות בחוץ, ספודיק לראשו והוא מהלך בין הזקנים והזקנות על משענותיהם ועדת ילדים משחקים אחריו והם המקהלה שלו. וכשהוא מסיים את ה"ברחובותיה" האחרון – זה הכי קרוב לפעמי משיח שאני מרגיש בחיים. תודה על השיר הזה.