אני יודע שהטרוניה הזאת היא עליית מדרגה בסולם הנרגנות. אני יודע, ובכל זאת אבקש את תשומת לבכם כי בנפשי הדבר: אני לא סובל שעובדים עלי.
אני ממש ממש רגיש לזה. כלומר, אף אחד לא אוהב שעובדים עליו. כל אדם בתבל, כולל הדלאי למה, שיקבל עודף ממאה שעה שהוא יודע שנתן שטר של מאתיים, עשוי להרים את קולו , ואם זה שמולו יתעקש, הוא יהיה מתוסכל מאוד; ובכן, לא על זה מדובר. אני מדבר על השקרים הקטנים של החיים, שקרים של שיווק, של תועלתנות. של מחירים הנקובים בסכומי משהו נקודה תשעים ותשע. הם אלה שמשגעים אותי.
כבר הרבה זמן שאני מנתק באבחה שיחות שמתחילות ב"מה נשמע?". זאת אומרת, אפשר לחתוך אותן עוד קודם לכן, בשלב ה"יעקב". מי שקורא לי "יעקב" ולא "קובי" – לא רוצה בטובתי. הוא רוצה בטובתו. היא רוצה בטובתה. הבעיה היא שעד ה"מה נשמע?" אי אפשר לנתק, כי אולי זה מס הכנסה, ביטוח לאומי, צבא הגנה לישראל וכן על זה הדרך; רק כשמתווסף ה"מה נשמע?" החם והמתעניין, או אז מתברר שמדובר בכוחות השחור, השיווק והשינרור שקמים עלי לכלותני ואני מנתק מייד ואפילו מבלי לומר מילה וסליחה ומחילה מחברת מתן ההלוואות בריבית ומאמא רחל ע"ה.
כמעט התרגלתי לזה, עד שכוחות השקר וההעלבה תקפו במקום בלתי צפוי. בשירותים, תסלחו לי. ממש בתוך תא השירותים הפרטי שלי, עמדתי פתאום השבוע מול כוחות חזקים ממני, רק שהם לא ידעו שיש להם עסק עם מישהו שבא מוכן.
"מטהר אויר בניחוח ספא".
איזה ניחוח יש לספא? לספא אין ניחוח. יש לו ריח אופייני מפני שמבשמים אותו בניחוחות מלאכותיים שכבר מזוהים איתו, משהו שהוא שילוב בין שקר הקטורת בחדר ההמתנה לשקר השמן בחדר הטיפול לשקר מרכך הכביסה שבו משתמשים לכיבוס המגבות; כל הניחוחות הללו הם לא "ניחוחות ספא". הם ריחות שיכולים לגרום לנו להיזכר בספא גם כשאנחנו נמצאים בתא השירותים המסכן שלנו, כשמברשת שיניים תחובה בפינו היבש וביתנו צועקת עלינו מהחדר השני איך זה ששכחנו להטעין לה את הרב-קו. כלומר, יצרן מטהר האויר הספציפי הזה, שמשתמש בשקר כפול (הוא גורם לנו לדמיין משהו מדומיין) לא טרח אפילו להסוות את כוונתו להונות אותנו ולגרות את דמיוננו. הוא לא בחר ב"ריח לילך והיביסקוס" שגם בו אין כלום, אבל הוא לפחות קיים במציאות, כדי שנתפתה להריח וכך הדמיון שלנו ייקח אותנו למקום שכולו טוב, אלא הוא כתב ממש בפירוש, במילים ברורות, שהוא עובד עלינו. כלומר, הריח המדוייק של מטהר האויר הוא בעצם "מטהר אויר בניחוח דבילים חסרי חיים שבמחי התזה אחת הם מייד חוזרים לאיזו חוויה מענגת ובלתי נשכחת שחוו אי שם לפני שנים, אז בוא נמכור להם דברים", אלא שאין מספיק מקום על הבקבוק אז כתבו שם: "בניחוח ספא".
וזה כל כך הרגיז, עד שהתחשק לי ממש ליטול את הבקבוק ולהעיף אותו משם, אבל אז לחצתי על המתז והאויר התמלא פתאום בניחוח משגע, מרענן ונקי ממש כמו של ספא, וישר הרגשתי טוב ונעים וכל מה שהיה תפוס נעשה רפוי ויצאתי את התא מחוייך ומפוייס.
