לפני כמה שנים, בעודי עומד ברחוב ובידי סיגריה (אז נהגתי לעשן, לבושתי) ובקבוק משקה דיאט, ניגש אלי מישהו ואמר לי: תיזהר מזה. זה יותר גרוע מהכל. כשראיתי שהוא מצביע על הדיאט ספרייט ולא על הסיגריה, שאלתי בתדהמה למה, והוא הסביר במשפט שהפך מאז למוטו בחיי: כי הגוף לא יודע איך לפרק את החומרים האלה, והכל נשאר בפנים.
מיותר לציין שאני, שמרן האוטם עצמו בעווית בוז בפני כל אמירה בריאותנית או סביבתנית, עטתי על המשפט המטופש הזה כמוצא שלל רב. מה זה בדיוק "לא יודע לפרק"? ומה נשאר בפנים? ואיך זה שאני לא מלא עד אפס מקום בספרייט שנשפך לי מהאוזניים כי הוא לא מצליח להתפרק ועוד כהנה. הרבה נחת הפקתי מהדיאלוג ההוא בדרכי לניפוץ מגמות פרוגרסיביות מאיימות.
מאז התבגרתי ואני כבר מוכן לקבל הימצאות מחקרים המלמדים על נזקים אפשריים של תחליפי סוכר. זה כמובן לא מונע ממני להמשיך ולצרוך משקהZERO שהתרגלתי אליו ואני אוהב אותו. אני יודע שזה הרגל רע מעצם היסוד ההתמכרותי הטמון בו וזה גם אולי מזיק לבריאות אבל זהו משקה שמספק לי את הנחמה שבטעם המתוק ובו בזמן מציל אותי מהתמכרות לדבר האמיתי, כי אם הייתי צורך משקה המכיל סוכר בכמויות האלה הייתי זה מכבר מדדה על רגלי האחת.
זה בדיוק המצב של משקאות הדיאט: יש סביבם דיבורים, מגובים גם במחקרים אחדים, על נזק בריאותי אפשרי, אבל הם מכילים 0 קלוריות ל100 מ"ל משקה והם עדיין התחליף הנעים והבריא לסוכר המזיק והנורא שעל אודות נזקיו אין בכלל ויכוח.
והעובדה הלא תיאמן, שמשרד האוצר הכליל במס המשקאות הממותקים שהוא מטיל גם את משקאות הדיאט היא לא פחות ממטילת אימה בעיני. איך יכולים משקאות שנזקם הבריאותי, גם אם הוא קיים, שנוי במחלוקת ולא הוכח דיו לעמוד בשורה אחת עם פריטים מזיקים בעליל וגורמי מחלות קשות כמו סוכר בכמויות גדולות? כי הם נושאים את אותו שם? כי הם מיוצרים על ידי אותו יצרן?
התשובה היא כן וכן. כי כשהיד קלה על הדק הרגולציה, הריבון מתמכר לכח שלו ופשוט עושה מה שהוא רוצה. התערבות הממשלה בחיי הפרט ובעיקר בשוק המסחרי צריכה להיות מינימלית עד אפסית וגם כשזה נעשה זה צריך להיות בחרדת קודש מאופקת ומתוך חרדה גדולה. חופש השוק הוא קודש הקודשים. אפשר להתווכח גם על עצם הטלת המס החינוכי על סוכר (אני נכנע מראש בעניין זה. נזקי הסוכר, כאמור, אינם נתונים בשום מחלוקת או ספק) אבל דיאט?כששואלים את אנשי האוצר לפשר האיוולת הזאת הם מדברים על הנזק שעוד יוכח או על חינוך לצריכה נכונה של שתייה ומעבר מהטעם המתוק למים. גם הסיבה הראשונה וגם השניה, שנשמעות הגיוניות בשמיעה ראשונה, מזעזעות ומכניסות את התקנה כולה לקונטקסט בעייתי שיש בו הרבה מידי חינוך ופיקוח ותחיבת יד שלטונית לחיי הפרט ומעט מידי דמוקרטיה וערכי חופש.
